ד"ר מרים (לאור) כהנא

דוא"ל
avimika7@gmail.com
תחומי עניין

תרגומי המקרא הארמיים, ובפרט תחביר של התרגום בהשוואה לזה המקראי, וראייה הכוללת של התרגום לפרשיה. הוראת תנ"ך ופרשנותו, בעיקר מנקודת המבט של תיהלוך טקסטים.

    קורות חיים

    ד"ר מרים (לאור) כהנא היא בעלת תואר דוקטורט (Ph.D) מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחיית פרופ' משה בר-אשר, בנושא לשון ופרשנות בתרגום יונתן לתרי-עשר מנחום עד מלאכי. מגמת העבודה הייתה לבחון את השינויים שמכניס התרגום בכתובים ואת הסיבות לשינוי, ומתוך כך לאפיין את הטכניקה התרגומית ואת דרכו כפרשן. תחומי המחקר המרכזיים שלה הם תרגומי המקרא הארמיים, ובפרט תחביר של התרגום בהשוואה לזה המקראי, וראייה הכוללת של התרגום לפרשיה; והוראת תנ"ך ופרשנותו, בעיקר מנקודת המבט של תיהלוך טקסטים. בנוסף, עוסקת ד"ר כהנא בתחום הוראת התנ"ך, מרצה במכללה להוראה- אפרתה בירושלים, ושותפה לכתיבת תוכניות לימודים והשתלמויות למורים, וכן לומדת ומלמדת במגוון בתי מדרש לנשים: נשמת, מת"ן, בית מורשה, דרישה ועוד.

    מחקר

    תרגומי המקרא הארמיים, ובפרט תחביר של התרגום בהשוואה לזה המקראי, וראייה הכוללת של התרגום לפרשיה; הוראת תנ"ך ופרשנותו, בעיקר מנקודת המבט של תיהלוך טקסטים.

    קורסים

    01-234 חטא עונש ותשובה בעולמם של מנהיגים ונביאים
    אחד הנושאים השזורים לכל אורכו של התנ"ך הוא החטא ועונשו, ולצדם הדיון באפשרות התשובה והתיקון. לא אחת פוגשת שאלת החטא ועונשו בשאלת הסמכות, ומתורגמת למתח בין הנביא המתריע על חומרת המעשים ותוצאותיהם הצפויות למנהיג שצריך לשנות את מעשיו לאור הנבואה. בקורס נערוך מסע לאורך התנ"ך שיתמקד בנקודת המפגש שבין מנהיגי העם לחטא ולתגובה הראויה כלפיו. נעסוק גם בפרשנות לדורותיה, ובנקודות המבט הנוספות שצבר העם היהודי לדורותיו, הן בנושא הגמול והן בתפיסת המנהיגות. הדיון יעסוק גם ברלוונטיות של סוגיות הגמול והמנהיגות, ומה ניתן לקחת מעולם המושגים המקראי לימינו.

    01-235 יציאת מצרים בראי הדורות
    סיפור יציאת מצרים תפס מקום מרכזי בהוויה היהודית לאורך כל הדורות, מהתנ"ך ועד ימי אנו. העיסוק בו חורג מגבולות התנ"ך ופרשנותו, ונוגע לתפילה, להגות, לתרבות ולאומנות, כשבכולם הוא נתפס כחוויה לאומית מכוננת. אחרי לימוד הפרקים המקראיים, נפנה ליחס שקיבל הסיפור בהמשך התנ"ך ובפרשנות לדורותיה, ונדון בהתפתחות מרכיבי הסיפור שהפכו אותו למיתוס. נעמוד על יסודות הזיכרון לדורות שהוטמעו כבר במקרא עצמו, ועל הנוכחות המרכזית שלו בחוויה ובעשייה, בפולמוס מול הנצרות, כהשראה לתנועות לאומיות וכבסיס למנהגים וליצירות אומנות.

    01-236 עקידת יצחק בראי הדורות
    סיפור עקדת יצחק תפס מקום מרכזי בהוויה היהודית לאורך כל הדורות, מהתנ"ך ועד ימינו אנו. העיסוק בו חורג מגבולות התנ"ך ופרשנותו, ונוגע לתפילה, להגות, לתרבות ולאומנות כשבכולם הוא נתפס כחוויה לאומית מכוננת. אחרי לימוד הפרקים המקראיים, נפנה ליחס שקיבל הסיפור בהמשך התנ"ך ובפרשנות לדורותיה, ונדון בהתפתחות מרכיבי הסיפור שהפכו אותו למיתוס. נעמוד גם על הקשיים והשאלות שהסיפור מעלה. לסיום, נעסוק במקומו של הסיפור המקראי בתרבות הישראלית המודרנית והפולמוס שהוא מעורר, בעיקר דרך נקודת המבט של יצירות ספרות ואומנות.

     

    תאריך עדכון אחרון : 05/06/2024